במסגרת עבודתי, אני שומעת מהרבה לקוחות משפטים, כגון: "אני מסדרת את חדרי הילדים כל יום, אבל אחרי שעה הם מבלגנים את הכל" או - "הארון שלה תמיד על הרצפה", וגם - "היא קונה ב shein ללא הפסקה ונגמרו כבר שטחי האחסון בחדרה", וכיוצ"ב.
כשאני מסדרת חדרי ילדים או חדרי משחקים אני מפרידה, ראשית, בין בגדים, ציוד לימודים, ציוד יצירה ומשחקים.
אלה ארבע קטיגוריות שונות, שצריכות להיות מאוחסנות בנפרד בתוך חדר הילדים.
כשאני ניגשת לסידור חדר ילדים אני עורכת קודם כל, מיון קפדני. האם המשחקים שלמים ולא חסרים בהם חלקים ? האם בובות הפרווה / בובות הברבי תואמות גיל ?
אני חושבת שבהרבה מהפעמים, ההורים הם אלה שמתקשים לשחרר משחקי ילדים ולא הילדים עצמם. ההורים נוטים לפתח קשר רגשי לחלק מהמשחקים, או לחילופין, מתקשים לשחרר אותם מכיוון שעלו הרבה כסף ו/או הם מצויינים לפיתוח הכישורים של ילדיהם (מתי ...?)
הבנות שלי, למשל, אספניות (שתיים מהן) ושומרות כל מיני מזכרות ו-"שמונצעס". אני מציעה במקרים כאלה, להכין לכל ילד קופסת נעליים (אחת) בה יוכל לשמור פריטים היקרים לליבו. אני מדגישה, שמדובר בקופסה אחת, ולא בכל המדפים בארון...
חשוב לי לציין שעודף גירויים אינו מעודד ילדים לשחק, אלא להיפך, מאיים עליהם ומציף אותם. לכן מומלץ להוציא להם חלק מהצעצועים בכל פעם, ולא את כולם בו"ז.
לחדרים של ילדים קטנים אני ממליצה לרכוש כוננית פלסטיק עם מגירות, כאשר על כל מגירה כתוב או מצוייר מה היא מכילה (לגו, בובות, חומרי יצירה וצבעים, חוברות, משאיות).
כאשר מסדרים חדר משחקים שמשרת כמה ילדים, כדאי לקחת בחשבון את גילם של הילדים, כאשר במדף הגבוה שמים משחקים של הבכור ובמדף הנמוך משחקים של הצעיר.
משחקים שאינם תואמי גיל ניתן לתרום לגני ילדים, מתנס"ים או חברים / שכנים עם ילדים צעירים יותר. משחקים שבורים או שחסרים בהם חלקים - לזרוק לפח.
אצלי בבית אני מאחסנת תחפושות ומשחקי קופסה גדולים בארגזי פלסטיק מרווחים שקניתי באיקאה. יש פתרונות אחסון גם בחנויות: הום סנטר, אייס, מקס סטוק ועוד.
בתמונה - חדר בסגנון נורדי / מינימליסטי:
מ