אתם מבינים שעליכם לסדר את הבית ואתם רוצים להצליח, אבל מצד שני, אתם מתחילים בכך ונתקפים בתחושת ייאוש וחוסר אונים.
אתם אומרים לעצמכם שהמשימה "גדולה עליכם", שממילא לא תצליחו, ושהבלגן בכל מקרה יחזור לקדמותו.
אז רק רציתי להגיד לכם, שאין סיבה להתייאש, אין פה משימה בלתי אפשרית או מסובכת, גם אם אתם דחיינים או איטיים, אגרנים או עצלנים, תצליחו בסופו של דבר לסדר את הבית, ואשמח אם תעזרו בי ובצוות שלי, לצורך כך.
אתם צריכים להבין שהבלגן מעכב אתכם, מאט אתכם, ואינו מאפשר לכם להגיע להישגים שאתם מסוגלים להם.
אם מאסתם בדפוס הבלגן אתם כבר בדרך הנכונה לתיקון ולשינוי.
מדובר בידע נרכש - עליכם ללמוד לשחרר חפצים שאתם לא אוהבים או שאינם שימושיים לכם, ולסדר את אלה שבחרתם להשאיר.
אח"כ עליכם להיות מסוגלים לשמור על הסדר, ולהשקיע בכך כמה דקות מדי יום כפי שאני עושה בביתי שלי.
אני משוכנעת שאחרי תהליך הסידור תרגישו כאילו עברתם דירה. תהיה לכם תחושה נפלאה של התחדשות.
מה שכן, עליכם להבין שזה לא מהלך חד פעמי, אלא דורש שימור יום יומי.
אני, למשל, מסדרת מדי יום את המטבח, נפטרת מירקות ופירות רקובים, ממוצרים שפג תוקפם, מוסרת חפצים במצב טוב שאינם שימושיים לי או שאינם משמחים אותי (מארי קונדו) ומסדרת את החדרים של בנותיי.
כן כן, אני יודעת שמבחינה חינוכית זה אינו אקט נכון, וילדים צריכים לסדר את הבלגן של עצמם, אלא שהבנתי שהמחיר שאני משלמת על הבלגן שמציק לי וצורם לי, גדול יותר מהמחיר שאני משלמת על סידור שאורך דקות ספורות.
מכיוון שאני מסדרת מדי יום את הבית, איני מגיעה למצב שבו יש לי הרבה דברים לפנות ולרוקן, וערימות של כביסה לקפל. ההמלצה שלי היא להיפטר מהבלגן בהשקעה חד פעמית ואח"כ לשמר את הסדר בהשקעה יומיומית. בתמונה - הדירה שלי :
