מינימליזם היא תפיסה, ששמה דגש על החזקה של חפצים מועטים, במעין תנועת נגד לתרבות הצריכה הקפיטליסטית, שמעודדת אותנו לרכוש חפצים ללא הפסקה, על מנת להיות מאושרים, ומלמדת אותנו שעל ידי כל רכישה אנו משיגים ריגוש.
המינימליזם אינו פוסל רכוש וחפצים חומריים, אלא מדגיש, שאלה לא הדברים שישמחו אותנו באמת .
לפי תורת המינימליזם עלינו להיפטר מחפצים מיותרים על מנת לחיות חיים חופשיים ומאושרים.
מארי קונדו, שלספריה כבר התייחסתי בפוסט קודם, היא יועצת סדר וארגון יפנית. היא מלמדת איך למיין חפצים לפי החיבור האישי אליהם. לפי שיטתה, אנחנו לא חייבים להיות מינימליסטיים אבל כן צריכים להשאיר ברשותנו רק את החפצים שעושים אותנו מאושרים.
אני מאמינה שמשאב הזמן, שהוא כ"כ יקר בימינו, מתכלה בשל הצורך לנהל מאות חפצים שאין לנו בהם צורך. אנחנו לא "חייבים" להיות הבעלים של חפצים מסוימים. עלינו לתת לכל חפץ את הכבוד הראוי לו ואני מאמינה שכל חפץ שיש לנו, צריך להיות אהוב ובשימוש תדיר.
כשיש יותר מדי חפצים אנו הולכים לאיבוד. אין טעם לרכוש או להחזיק חפצים "סתם" כי החפצים צריכים לשרת אותנו ולא אנחנו אותם.
לטעמי, בריבוי יש נזק. הוא גורם לשחיקה, לבזבוז ולחוסר מיקוד.
אני לא מטיפה לחיים בצמצום ובעליבות, המטרה שלי היא לדייק את כמות החפצים שיש ברשותכם ולמקסם את ההנאה שלכם מהם.
תהליך הדיוק האישי ותלוי רק בכם,לכל אדם מתאימה כמות אחרת של חפצים. אבל מה שתמיד נכון הוא, שחפץ מיותר עבורך, אינו נשאר ברשותך. דעתי היא, שמה שלא מועיל לנו, מזיק לנו.
כשאני מסדרת בתים של אנשים, אני מתחילה בחדרים (בד"כ בארונות הבגדים), אח"כ עוברת לחדר העבודה, ומסיימת במטבח.
הסדר במטבח הוא מאוד חשוב ועשוי גם לשנות את הרגלי החיים ואת הרגלי האכילה שלכם.
Comments