אני רוצה להמליץ לכם על הספר הזה שהוא מדריך מעשי ורגשי לטיפול בבית.
בניגוד למה שנדמה לנו, הבית שלנו אינו דומם, הוא נמצא בתנועה מתמדת וצריך מאיתנו יחס ותשומת לב תמידיים.
בד"כ לאנשים החיים יחד בבית יש יכולות שונות וצרכים שונים ביחס לטיפול בבית ולסידור הבית. בתוך הפערים האלה נולדים לעיתים קרובות מתחים ואי שקט ולדברי המחברת, אנו לא חייבים לחיות ככה.
"הבית האופטימי" ממליץ לנו לשחרר את השאיפה לבית מושלם כמו ברשתות החברתיות ובמגזינים, ולהציב לעצמנו יעד שפוי ומיטיב - לחיות בבית נעים, מטופח ובעיקר תומך.
הכותבת סבורה, שסידור הבית עוסק בשאלות רגשיות כמו - במה אני בוחרת ? מה אני משחררת ? לעיתים קרובות תהליך ההיפרדות במהלך סידור הבית הוא קשה מכיוון שעלינו להיפרד גם מזכרונות ומרגשות.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת הציע פסיכואנליטיקאי בריטי בשם דונלד ויניקוט את המושג "אמא טובה דיה" בהקשר של יחסים בין הורים לילדיהם.
ויניקוט זיהה שתסכולים של אימהות נובעים מציפיות לא מתואמות ומהפער בין הרצוי למצוי, איזו שאיפה לשלמות שהיא מנותקת מהמציאות. הוא הציע לשבור את המעגל המתסכל הזה באמצעות הביטוי "אם טובה דיה" שנועד לרכך אידיאלים נוקשים ולא מציאותיים. בהשאלה - הספר הזה "הבית האופטימי" מציע גישה מכילה, סלחנית, ומציאותית באשר לטיפול בבית, גישה של "בית טוב דיו".
מניסיוני הרב, כמסדרת בתים וארונות, אני מציעה לכולנו לוותר על השאיפה לבית המושלם שאנו רואים "בחוץ" ולטפל בבית שלנו כמיטב יכולתנו, בהתאם לצרכים (המשתנים) שלנו ושל בני משפחתנו.
עם לקוחות שלי, אני מסדרת ארונות לעיתים "כמבצע" חד פעמי, ולעיתים, מדי עונה או מדי שנה. עם זאת, אני תמיד ממליצה ומפצירה בלקוחות לשמור על הסדר גם באופן עצמאי, במידה סבירה. בראש בראשונה להימנע מקניות מיותרות - עודף חפצים, וריבוי חפצים מיותרים, הם שורש הרע כשמדובר בסדר בבית.
מצד שני, אני מציעה בהחלט להיות סלחניים לעצמנו ולהציב מטרות ריאליות - שהרי אנו גם עובדים, מגדלים ילדים (בגילאים שונים, עם צרכים שונים), עוסקים בתחביבים ולא מקדישים את עצמנו רק לסידור הבית. כמו כן, מניסיוני האישי אני יודעת, שלא כל הילדים משתפים פעולה באופן דומה עם סידור הבית ולא כולם מוכנים שיכנסו להם לחדר, למרחב הפרטי. לעיתים אמא מסודרת (כמוני) תצטרך להשלים עם נוכחותו של ילד בלגניסט בבית...
שירלי אבנון קרייזל, המחברת, היא בהכשרתה מרפאה בעיסוק בתחום של בריאות הנפש, לאחר מכן עסקה בהנחיית קבוצות ואז עשתה הסבה, למדה עיצוב פנים והחלה לעצב וגם לסדר בתים, בדיוק כמוני.
בתמונה - הבית שלי
Comments